מטוסים
לרב מטוסי הנוסעים מושכרים או מוחכרים ע"י חברת התעופה המפעילה. על פי ההגדרה הרווחת מטוס נוסעים הוא מטוס בו לפחות 20 מושבים.
מכונים גם לרב בעלי "מעבד אחד", דוגמא לכאלו הם הבואינג 757 ו- 737, למקדונל ולאיירבוס יש גם כמה דגמים מסוג זה.
אלו הם הגדולים ביותר ומכונים לרב מטוסי ג'מבו. ההבדל העיקרי הוא המעבר הכפול בחלקו של תא הנוסעים אשר מורכב מחלקים צדדיים ומחלק מרכזי. דוגמאות למטוסים אלו הם הבואינג 777, 747, 767 ועוד כמה דגמי מטוסים של מקדונל דאגלס ואיירבוס.
מטוסים שבתא הנוסעים שלהם יש פחות מ- 19 מושבים מכונים לרב "מוניות אוויריות". הם בדרך כלל לא מכילים בתוכם שירותים או מטבחונים ואלו משמשים בעיקר אנשים פרטיים. חברות רבות מייצרות מטוסים אלו כגון ססנה ופייפר.
מטוסי הנוסעים כוללים בתוכם מספר מחלקות. ההבדל ביניהם ניכר בנוחיות המושבים, באיכות המזון המוגש בטיסה וכמות הנוסעים שכל דייל משרת. המחלקות הן: תיירים, עסקים וראשונה. במחלקת התיירים האוכל מוגש בכלים חד פעמיים ובמחלקה ראשונה בכלי חרסינה ובאיכות גבוהה הרבה יותר. ישנם מטוסים שבמחלקה הראשונה המושב יכול להפוך גם למיטה.
המרווח שניתן לרגליים ואיכות המושבים נקבעים ע"י חברת התעופה המפעילה את הטיסה ולאו דווקא ע"י יצרנית המטוס. המושבים הם מודולרים לגמרי וניתן להזיז אותם קדימה ואחורה על גבי המסילה. ויש חברות תעופה שלכן נוהגות לצופף כמות גדולה נוסעים. המקומות נחשקים ביותר הם הקרובים למעברים ולפתחים שם יש מקום לרגליים. גב המושבים נפתח בתור מגש אוכל או לכל שימוש אחר, מחשב נייד, ספר. מעל המושבים תאי אחסון בהם מאוחסנים תיקים וכל מטען אשר אושר להעלאה למטוס. גודל התאים ואיכותם משתנה ממטוס למטוס. מתחת יחידות אלו נמצאות האופרציות החיוניות לכל נוסע : מיזוג אויר, נורת קריאה, מסכת חמצן אשר נופלת בזמן ירידת לחץ, ולחצן קריאה.
היחידות בהן מאוכסן מטען הנוסעים נמצאות מתחת לסיפון בו יושבים הנוסעים יחד עם שאר המטען אותו מעבירה חברת התעופה כמו דואר למשל. הנגישות ליחידות אלו היא אך ורק מחוץ למטוס. תאים אלו מכילים יחידות לזיהוי וכיבוי שריפות.
שוק יצרניות המטוסים הוא שוק דליל למדי. הסיבה העיקרית היא עלויות הפיתוח והייצור היקרות למדי. מטוסי הנוסעים ברובם מיוצרים ע"י בואינג (האמריקאי) ואיירבוס (האירופי) והתחרות ביניהם עיקשת במיוחד בהתחשב בעובדה כי שתי החברות מקבלות תמיכה ממשלתית על אף העובדה כי שתי החברות נעזרות כמעט בכל התחומים ביצרנויות חוץ (אסיה) לחלקים, למנועים ולרכיבים האלקטרוניים.
כמעט כל מטוסי הנוסעים מונעים ע"י מנועי טורבינה או סילון עקב יעילותם הגבוהה בטיסה בגבהים, אמינותם ונטייתם לפחות רעש.
עקב מחירי המטוסים הגבוהים הם מושכרים לתקופות של 20 שנה. לאחר תקופה זו בדרך כלל המטוסים פורשים לגמלאות עקב ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ועלויות התחזוק הגואות. ניתן למצוא הרבה מטוסים בארה"ב במדבר מוהבי באזור שנקרא "בית הקברות למטוסים" ובאריזונה. רובם מפורקים. הסיבה להשבתתו היא לרב אי יכולת לספק לו חלפים.
ישנם הרבה מטוסי נוסעים שעשו הסבה למטוסים פרטיים. דוגמא מפורסמת היא מטוס הבואינג אותו קנו מנהלי גוגל לשימושם הפרטי.
